פלאפון תקשורת בע"מ נ' מקובוז

החלטה

בפניי בקשת רשות להגן בתביעה לסכום קצוב.

ביום 12/07/2004 הוגשה התביעה ע"ס 17,490 ₪, נגד מר בוריס מקובוז, ביום 10/10/04 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. ביום 05/10/2010 בוטל פסק הדין בהחלטתי. לכתב התביעה צורפו כנספחים הסכמים, תעודת משלוח חתומה ובקשה לקוד אישי.

התביעה הוגשה בגין אי תשלום יתרות חשבוניות, ציוד וקנס יציאה.

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשות המבקשים בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם של המבקשים, אלא רק לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.

לעניין זה ראה ע"א 2418/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית), בעמוד 403: בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירם של המבקשים נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו ע"א 356/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז.

בדיון שנערך בפניי ביום 03/01/2011 לא נחקר המבקש.

במהלך השנים התפתחו כללים בפסיקה, אשר מנחים את בתי המשפט בעניין זה. כך למשל נקבע: בע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ, פ"ד ל"ט (1) 511, 518 כי "בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו אם המדובר בהגנה דחוקה". בשלב זה, די לנתבע להראות שלכאורה יש לו טענות הראויות להישמע, ואפילו אם נחלשת גרסת ההגנה באופן רציני כתוצאה מהחקירה הנגדית, אין מונעים רשות להתגונן כאשר קיימת אפשרות קלושה שאחרי גביית הוכחות מלאות יתברר שיש יסוד לטענות ההגנה ע"א 519/65 ברזילי נ' קשת ואח', פ"ד כ(2) 141, 142.

טענות המבקש

1.המבקש טען כי שמו ושם אביו זהים, הוא לא קיבל אזהרות ולא הודעה בקשר לחוב, לפסק הדין ולהגבלה שהוטלה. המבקש טוען כי התקשר עם המשיבה והחיובים היו משולמים כסדרם, לאחר זמן מה אחד המכשירים נותק, למיטב זכרונו פעל לשלם את יתרת החוב, וסיים את ההתקשרות עם פלאפון. מאז לא שמע מהם דבר, לא ידע כי קיים חוב למשיבה, לטענתו הוא ואביו בעלי שם זהה, ומס ת.ז. דומה מאוד עם שינוי קטן, לטענתו כתובתם היתה זהה, עד לפני מספר חודשים לא ידע על ההליכים שנוקטת המשיבה כנגדו. המשיבה מצידה לא מכחישה כי החתימות היו של אביו של המבקש, ואף טוענת כי הוריו של המבקש הגיבו לפנייתם במכתב שצורף, ועל כן חזקה עליהם שהם הודיעו לו.

עקב כך שהמבקש לא נחקר על תצהירו לא ניתן לסתור טענותיו, זהו לא השלב בו נבחנת מהימנותו, והטענה מעלה הגנה בדוחק.

2.ברשות המבקש היו בסה"כ שני מכשירים. לטענת המבקש במהלך כל תקופת ההתקשרות, החשבוניות שולמו בצורה מסודרת, הוא התקשר עם המשיבה לרכישת 2 מכשירים בלבד, המשיבה הציגה מפרט חשבון לגבי התנהלות המבקש מול המשיבה, כך הציגה סך חיובים של כ- 42,000 ₪ שמתוכן שולם כ-26,000 ₪. לא ניתן הסבר על גובה החשבוניות והמבקש לא עומת עם החישוב, לא בחקירה נגדית ולא בדרך אחרת.

הטענה העיקרית לגבי אחזקתו ב-2 מכשירים בלבד הינה טענה איתנה שלא הופרכה, ולכן בטענה זו תתקבל הרשות להתגונן.

אנו נמצאים כעת בשלב של בקשת רשות להתגונן, ולכן שיקולי אמינות ומהימנות אינם נלקחים בחשבון. הגישה של בתי המשפט הינה לטובת קבלת בקשות רשות להתגונן, בכל מקרה שיש בהן לכאורה הגנה של ממש.

"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים (האינטרס של מתן הגנה לתובע שזכותו עפ"י התביעה שהגיש אינה מוטלת בספק ואינטרס ציבורי בקידום יעילותה של המערכת השיפוטית ביחס לתביעות שתוצאתן האופרטיבית מתבקשת מאליה), את ההכרה בזכותו להתגונן" כב' השופטת א. פרוקצ'יה בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (מאגר נבו).

במקרה דנן, למרות שהמבקש לא הגיש תצהיר נוסף או מתקן מלבד מה שהוגש עם הבקשה לביטול פסק דין, העלה המבקש טענות, אמנם בכלליות, אך הן מצדיקות בירור, הן לגבי אי קבלת יתרות חוב ו/או הודעות בקשר לחובות הנותרים, ובעיקר לגבי טענותו שהחזיק לכל היותר ב-2 מכשירים. כאמור המבקש לא נחקר בחקירה נגדית, ולכן טענותיו לא נסתרו. יש לפתוח בפני המבקש את שערי בית המשפט, ולתת לו הזדמנות להוכיח טענותיו.

בקשת הרשות להתגונן מתקבלת.

התיק מועבר לסדר דין מהיר.

הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ייקבעו בפסק הדין הסופי.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"א, 13 יולי 2011, בהעדר הצדדים.